בית אבות במגזר הערבי

מתוך כבוד למסורת ומתוך תפיסה (מדהימה ומרשימה כשלעצמה) לפיה המשפחה היא הערך החשוב מכל, המגזר הערבי אינו נוטה 'לשלוח' את אנשיו המבוגרים אל בתי אבות. כך היה במשך שנים, עוד לפני שהמושג בית אבות היה קיים בכלל, וכך נשמר עד היום.

הקהילה הערבית היא קהילה אשר שומרת אמונים למסורת ולמנהגים הישנים. אחד המנהגים הללו, שלמעשה מעצבים את זהות המשפחה הערבית ואת המגזר כולו, הוא המגורים של משפחה, על מספר דורותיה, באותו בית או מתחם גדול.

במתחם הזה, ראש המשפחה - הוא האדם המבוגר ביותר בה - זוכה לכבוד הגדול ביותר (מה שאצלנו, בחברה המערבית, קצת נעלם). כל הדרים באותו מתחם אמונים, בין היתר, על הטיפול והסיוע בו כשהוא מזדקן, מתוך כבוד לדרך הרבה שעשה ולמאמצים שהשקיע בהקמתה של המשפחה ובחינוך ילדיה.

כאשר המציאות היא כזו, ברור מדוע מעט מאוד קשישים ערבים מגיעים בסופו של דבר לבית האבות. הטיפול בקשיש בביתו שלו מבטיח לו נוחות רבה יותר, שהות במקום מוכר ואהוב עד ליום בו ימסור את נשמתו לבורא, וכמובן - חיסכון עצום בכסף עבור המשפחה. אך האם אין זה דורש מהמשפחה משאבים עצומים המופנים לטיפול באותו קשיש?

זו לא רק המסורת - אלא גם המציאות

כמה בתי אבות ומרכזי דיור מוגן קיימים בישראל כיום? התשובה היא עשרות רבות. כמה מתוכם מיועדים למגזר הערבי או פועלים באזורים בהם הרוב הוא ערבי? שלושה: אחד בכפר דבוריה שליד עפולה, השני בנצרת והשלישי בג'לג'וליה. מה שאומר, למשל, שלקשישי הדרום אין אף בית אבות לרפואה באזור הבית שלהם. כך נכון גם לגבי תושבים ערביים נוספים בכל רחבי הארץ.

במצב כזה, מדוע שמישהו מהם ירצה לעזוב את ביתו ולהגיע לבית האבות? זו עוד סיבה, הגיונית ומובנת לחלוטין, מדוע מעטים הקשישים מהמגזר הערבי שכן פונים לבית אבות. ושלא תטעו: במקומות בהם כן פועלים בתי אבות עבור בני המגזר, התפוסה מלאה כמעט תמיד. וזה כבר קשור לתהליכים שמתרחשים בחברה הזו.

המודרניזציה מגיעה לכל פינה

ערביי ישראל חיים במציאות שונה כמעט מכל ערביי המזרח התיכון: הם נמצאים בסביבה מודרנית ומפותחת, שרגילה לחיים מערביים ומלאי קדמה. כפי שכבר אמרנו, אלו חיים אשר זנחו את המסורת והמשפחה, בעיקר לטובת ההצלחה האישית והשגשוג הכלכלי הפרטי.123

גם ערביי ישראל נמשכים אט אט למקום הזה, משום שכולנו בסופו של דבר, כבני אדם, רוצים להתפתח ולשפר את איכות חיינו. שיפור כזה מגיע עם המודרניזציה. כך קורה, שכיום ישנם יותר ויותר מרכזי יום לקשיש ביישובים ערביים. כך יקרה שבעתיד, יוקמו עוד ועוד בתי אבות עבור המבוגרים במגזר.

חשוב להבין: על פי המסורת הערבית, הגבר הוא זה שיוצא לרוב לעבוד, והאישה מטפלת במטלות הבית - שכוללות גם את הטיפול בדור המבוגר. אבל, המודרניזציה קוראת בין היתר לשוויון הזדמנויות בין המינים ומושכת עוד ועוד נשים לעבוד גם הן. במצב כזה, אין בבית מי שיטפל בקשישים - ואלו פונים לבתי אבות.

עם הזמן, מגלים יותר ויותר קשישים שאין בכך שום פסול. ממש כמו בתי האבות הפועלים במגזר היהודי, גם כאן מדובר על מקומות שמציעים לקשיש את כל מה שהוא זקוק לו, בהתאם למצבו הבריאותי.

כך, יותר ויותר קשישים בני המגזר הערבי פונים אל בתי האבות ומרכזי הדיור המוגן, כשהם מבינים כי כך ייטב לכולם - וגם להם. בעתיד, בוודאי נראה עוד ועוד מקומות לקשישים מהמגזר הערבי, שיקלו עוד יותר על המעבר הזה.

חיפוש מגורים למבוגרים לפי רשתות מובילות
נוה עמית
עד 120
בית בלב
משען
בית בכפר
חיפוש בית אבות עם ברבן

הבהרה

אנו משתדלים מאד לשמור על המידע באתר מעודכן עד כמה שניתן, אך יתכן כי יופיע מידע שגוי באתר. על הקורא לפנות אל האתרים של החברות עצמן בכדי לקבל את המידע המעודכן ביותר אודותיהן. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.