דיור מוגן עם מטפלת

בבסיסו, הדיור המוגן הוא מקום אשר מיועד לבני גיל הזהב אשר מעוניינים במסגרת חברתית ותומכת - אך כאלו שיכולים לתפקד בצורה עצמאית. אמנם ישנם בתי דיור מוגן אשר כוללים גם מחלקות לחולים סיעודיים או לתשושי נפש (מה שנקרא דיור תומך), אך רובם אינם מיועדים לחולים כאלו. האם האחרונים לא יוכלו, אם כן, להתגורר במרכזי דיור מוגן? וודאי שכן - הודות לסיוע של מטפל או מטפלת צמודים.

את המגורים בדיור המוגן אפשר לדמות למגורים רגילים. בסופו של דבר, מדובר כאן במקומות אשר מיועדים למבוגרים פעילים ועצמאיים, אשר פשוט מחפשים את המסגרת בה לא יחושו בודדים, בה יוכלו להכיר אנשים חדשים ולהמשיך את פעילותם החברתית. מבחינה זו, דיור מוגן הוא כמו הבית הפרטי של אותו אדם.

לכן, ניתן הסתכל על כך באותה צורה גם כאשר דנים בשאלת הטיפול באדם סיעודי: כזה אשר, לדוגמא, הגיע אל הדיור המוגן כשהוא בריא לחלוטין, אך עם הזמן בריאותו הידרדרה והוא הפך לסיעודי. אם בביתו שלו הוא יכול ליהנות משירותיה של מטפלת סיעודית - כך הוא יכול לעשות גם במקרה הזה.

מטפל ומטפלת סיעודית בדיור מוגן: עניין שמוכר גם על ידי המוסד לביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מעניק קצבת סיעוד לכל אדם אשר מוגדר ככזה. אותה קצבה, היא למעשה ההכרה של המוסד בכך שהמטופל זקוק למטפל צמוד - והתשלום מיועד בעצם לכסות את עלויות הטיפול הקבועות (הרי מטפל או מטפלת סיעודיים חייבים לשהות לצד המטופל כל העת, ללא הפסקה).

המוסד מכיר באדם כסיעודי אשר זקוק לקצבה בהתאם לכמה קריטריונים ומגבלות, כאשר אחת מהן נוגעת למקום בו חי המטופל. הרי אם הוא נמצא בבית אבות סיעודי, בו יש את כל השירותים הדרושים לחולים מסוג זה, אין שום הצדקה לכך שהמוסד ישתתף במימון מטפלת. אין בה צורך במקרה כזה.

אבל, כפי שציינו, הדיור המוגן נתפס כמעין בית פרטי במרכז שכולו מיועד לבני גיל הזהב. לכל דייר במרכז הזה יש לרוב חדר או דירה משלו, בהם הוא יכול לעשות כרצונו. גם המוסד לביטוח לאומי מכיר בעניין זה, ומאפשר לאותו דייר לשכור את שירותיה של מטפלת סיעודית, כאשר הוא זקוק לכך - וכמובן בתנאי שאין מחלקת דיור תומך באותו מקום.

מבחן התלות נדרש גם כאן

כפי שציינו, המוסד לביטוח לאומי מציב כמה קריטריונים ודרישות, אשר רק אם המטופל יעמוד בהם, הוא יוגדר כסיעודי. אחת הדרישות המרכזיות היא ביצוע מבחן תלות, אשר במהלכו יקבע איש המוסד לביטוח לאומי האם המטופל אכן סיעודי (כלומר, זקוק לעזרה בכמה פעולות יומיומיות בסיסיות, בהתאם להגדרה שנקבעה מראש).

את מבחן התלות הזה יהיה חייב לעבור גם אדם אשר מתגורר בדיור מוגן ומבקש לשכור את שירותיה של מטפלת סיעודית. מאחר והמוסד לביטוח לאומי הוא שמעביר למטופל את הקצבה, אין זה משנה היכן הוא מתגורר. הקריטריונים וההנחיות עודם בתוקף.

מרכז דיור מוגן יכול לבקש תשלום על הוספת מטפלת

מדובר בסוגיה לא פשוטה, שנידונה כבר מספר פעמים בעבר: האם לבעלי המרכז לדיור מוגן יש את הזכות לגבות כסף נוסף עבור שהותה של המטפלת במקום. הרי אותה מטפלת משתמשת במשאבי המרכז (מים, חשמל ועוד) ממש כמו המטופל.

בפסיקה שניתנה בנושא באמצע שנת 2013 נקבע כי בעלי המרכז אכן יכולים לדרוש תוספת תשלום על שהותה של מטפלת במקום. עם זאת, כל החלטה כזו תהיה חייבת לעמוד במבחן הסבירות, משום שסכום מוגזם של כסף אשר יידרש כתוספת, עלול כמובן להכביד מאוד על המטופל ומשפחתו. יש לציין כי חלק מהתוספת לתשלום החודשי תמומן בוודאי, ברמה כזו או אחרת, באמצעות קצבת הסיעוד מהביטוח הלאומי.

חיפוש מגורים למבוגרים לפי רשתות מובילות
נוה עמית
עד 120
בית בלב
משען
בית בכפר
חיפוש בית אבות עם ברבן

הבהרה

אנו משתדלים מאד לשמור על המידע באתר מעודכן עד כמה שניתן, אך יתכן כי יופיע מידע שגוי באתר. על הקורא לפנות אל האתרים של החברות עצמן בכדי לקבל את המידע המעודכן ביותר אודותיהן. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.