השמנת יתר היא המגפה הגדולה של המאה ה-21. אלא שיש אוכלוסיית בהן הבעיה מורכבת עוד יותר, כשעיקר הדברים אמורים לגבי בני גיל הזהב. חשוב לזכור, שבמקרה שלהם לא רק הבעיה האסתטית שבהשמנה נכנסת לתמונה, אלא גם לא מעט סיבוכים בריאותיים האפשריים עקב כך. מה מביא להשמנה? וכיצד ניתן להתמודד איתה?
כל רופא, דיאטנית או מומחה בתחום הבריאות יטיף על החשיבות שבפעילות גופנית מרובה, אשר השפעתה החיובית על משקל הגוף ידועה לכולם. כבר מעובדה זו, ניתן להסיק מדוע אצל בני גיל הזהב גדלים הסיכויים לסבול מאותה השמנת יתר. ככל שהשנים חולפות, הרי, קטנה הפעילות הגופנית של האדם, וזאת עקב מספר סיבות עיקריות:
יחד עם הנאמר מעלה, וכדי להוסיף למורכבות, יש לציין שהרגלי התזונה של הקשיש דווקא לא משתנים בצורה דרסטית למדי. כאשר הוא אוכל אותו דבר אך נע הרבה פחות, ברור מדוע סביר שמשקל הגוף שלו יעלה. וכאן בדיוק מתחילים לדבר על הסיבוכים הנובעים מכך.
העובדות מראות כי השמנת יתר בגיל הזהב מסוכנת הרבה יותר מאשר בגילאים מוקדמים יותר. נכון, בכל גיל ימליצו הרופאים על פעילות גופנית, שתמנע התפתחות מחלות כרוניות בגוף האדם במרוצת השנים. אלא שבמקרה שההשמנת נעשית בגיל הזהב, ההשלכות שלה מהירות אפילו יותר מאשר בגילאים אחרים.
בין התופעות הבריאותיות שעלולות להיגרם עקב השמנת יתר בקרב האוכלוסיה המבוגרת, ניתן למנות קשיים בנשימה, יתר לחץ דם, הצטברות אבני מרה, סוכרת, חסימת עורקים, בעיות בעור – והרשימה עוד ארוכה. זאת ועוד, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו קשר הדוק בין השמנת היתר לבין התפתחות מחלות קוגנטיביות אצל הקשיש, ובכלל זה אלצהיימר.
מכאן, שהשמנת היתר עלולה לפגוע באיכות החיים של הקשיש במקרים החמורים פחות, אך גם להביא למוות שלו, באופן ישיר או עקיף, כשהמצב יוצא משליטה. מכאן, שנדרש לחשוב בהקדם האפשרי על דרכים למניעת השמנת היתר, ולהתמודדות איתה כאשר היא כבר עובדה מוגמרת.
החדשות הטובות הן שקיימות כיום דרכים שונות לטפל בהשמנת יתר בקרב בני גיל הזהב, כך שאין להרים ידיים ולחשוב שמדובר בבעיות "טבעיות" וחסרות טיפול. בגיל הזהב חייבת להיות חשיבות מכרעת עוד יותר לסוגיות של תזונה נכונה ופעילות גופנית, חרף כל הקשיים לעשות כן. זה בדיוק הרגע שבו הקשיש יכול למצוא לעצמו מסגרת חברתית, חוג או פעילות שתעביר את שעות הפנאי שלו מחד, ותסייע לו להניע את גופו מאידך.
בגיל הזהב, מומלץ מאד שהתזונה תיעשה באופן המבוקר ביותר, באמצעות תפריט של דיאטנית או תזונאי מוסמך. קביעת התפריט צריכה להתחשב במצבו הגופני הנוכחי של הקשיש, כשמעקב על ההתקדמות, בפרקי זמן שנקבעו מראש, חשוב אף הוא.
ומה באשר למוסדות הגריאטריים? על פי תקנות משרד הבריאות ומשרד הרווחה, נדרש שכל מוסד מהסוג הזה ידאג לארוחות סדירות של הדיירים, כמו גם יחזיק תזונאי מוסמך. ועדיין, חשוב לשוחח עם הצוות המקצועי של המקום, לסקור את תפריט התזונה ולוודא כי לקשיש אכן תהיה התייחסות אישית.
מבחינת הפעילות הגופנית, ברור שהשאיפה היא לבחור במוסד גריאטרי שמעניק את המענה המקיף ביותר לשעות הפנאי, ומציע גם חברה נעימה שתדרבן את הקשיש עוד יותר לעסוק בפעילות הגופנית.
אנו משתדלים מאד לשמור על המידע באתר מעודכן עד כמה שניתן, אך יתכן כי יופיע מידע שגוי באתר. על הקורא לפנות אל האתרים של החברות עצמן בכדי לקבל את המידע המעודכן ביותר אודותיהן. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.