קשישים תשושי נפש

אין זה סוד שצרכיו של כל קשיש שונים ביחס לחברו. כתוצאה, על מנת לדאוג לכך שהזכויות שיקבלו הקשישים מתאימות לצרכים שלהם, בין אם במוסדות הגריאטריים ובין אם מחוץ להם, הוחלט על חלוקתם למספר קבוצות עיקריות – אחת החשובות שהן היא קשישים תשושי הנפש.

המציאות מראה כי עקב סיבות מגוונות, המרכזית שבהן היא השיפור באורך ובאורח החיים, מספר תשושי הנפש בקהילה רק עולה משנה לשנה. אבל מהם המאפיינים המובחנים של קשישים המוגדרים ככאלה? וכיצד ניתן לסייע להם בהתמודדות היומיומית?

קווים לדמותו של תשוש הנפש

את הקשיש תשוש הנפש ניתן לאפיין במספר אופנים. ראשית, ייכנסו לקבוצה הזו בני גיל הזהב אשר סובלים בבעיות קוגנטיביות מסוגים שונים, ובכלל זה חוסר התמצאות בזמן או במרחב, פגיעה בזיכרון או כושר שיפוט לקוי. תסמינים משלימים, ההופכים את הבעיה למורכבת יותר, הם שוטטות, דיכאון, קשיים בשינה, בלבול, תחושת פרנויה – והרשימה עוד ארוכה.

תחת ההגדרה של תשוש נפש, נהוג לכל גם את הסובלים מקבוצת מחלות הדמנציה (שיטיון), ובכלל זה אלצהיימר בדרגה בינונית או קשה. לא קשה להבין מדוע: אחרי הכול, המחלה פוגעת בצורה אנושה ביכולת הקוגנטיבית והפיזית של הקשיש.

איך ניתן לאבחן תשושי נפש?

מכאן, מגיעים לסוגיה המשמעותית הבאה, והיא האופן שבו ניתן לאבחן את הקשישים תשושי הנפש. בין השאר, מדובר כאן על סדרה מקיפה של שיטות בדיקה ואבחון, ובכלל זה:

  • מילוי שאלונים
  • דיווח עצמי
  • דיווח מבני משפחה
  • תצפיות על התנהלותו של הקשיש
  • ביצוע מבחנים קוגנטיביים מסוגים שונים – המרכזי הוא מבחן מיני מנטל, הבוחן יכולות כמו התמצאות, זיכרון, קשב, כתיבת משפטים ועוד. מבחנים חשובים אחרים הם מבחן השעון, MSQ ו-Camdex.

חשוב לציין, בהקשר הזה, כי הגדרת חומרת הבעיה ממנה סובל הקשיש, או רמת המורכבות של המחלות השונות שנמצאו אצלו (באם כך הדבר), חיוניים עקב מספר סיבות. כצעד ראשון, הם יגדירו את הטיפול שיקבל הקשיש על מנת להתמודד עם התסמינים, כשדרך הטיפול העיקרית היא מתן תרופות.

ההגדרה תשפיע גם על מעמדו של הקשיש מבחינה משפטית, וכמובן – תקבע אילו שירותים עליו לקבל כאשר הוא עובר למסגרת טיפולית גריאטרית. וכאן בדיוק בתי האבות ומוסדות הדיור המוגן נכנסים לתמונה.

הפתרונות לקשישים תשושי הנפש במוסדות הגריאטריים

על אף הקשיים בהתנהלות של הקשישים תשושי נפש, חשוב לזכור כי הם עדיין מתפקדים טוב יותר מאשר קשישים סיעודיים, ברמת מורכבות זו או אחרת. זו גם הסיבה שמרבית הקשישים ממשיכים לחיות, גם כשהם מוגדרים כתשושי נפש, בביתם. הסיוע שהם מקבלים הוא לרוב על ידי בני משפחה או מטפלים חיצוניים, כשאת המשוואה משלימים מוסדות שונים בקהילה, הביטוח הלאומי וכיוצא בזה.

מצד שני, אחוז אחר מאוכלוסיית הקשישים תשושי הנפש – כ-16%, ליתר דיוק – מוצאים את מקומם באחד המוסדות הגריאטריים המתמחים בהענקת סיוע לקשיש. בתי אבות ומוסדות דיור מוגן אשר קהל היעד שלהם הוא קשישים תשושי נפש, יציעו להם לרוב סל שירותים רחב בכל קנה מידה, המתמקד במילוי הצרכים הגופניים, הרגשיים והחברתיים של הקשיש.

מוסדות אלה אף יציעו בדיקות, אבחונים רפואיים ושורה ארוכה של טיפולים, בין אם מקשת הרפואה הקונבנציונלית ובין אם מתחום הרפואה המשלימה. כאשר הקשיש נזקק לסיוע הזה, בחירה במוסדות הגריאטריים מתגלה עבורו, כמעט תמיד, כיעילה בכל קנה מידה.

חיפוש מגורים למבוגרים לפי רשתות מובילות
נוה עמית
עד 120
בית בלב
משען
בית בכפר
חיפוש בית אבות עם ברבן

הבהרה

אנו משתדלים מאד לשמור על המידע באתר מעודכן עד כמה שניתן, אך יתכן כי יופיע מידע שגוי באתר. על הקורא לפנות אל האתרים של החברות עצמן בכדי לקבל את המידע המעודכן ביותר אודותיהן. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.